בדיחת בוס

בסוף יום העבודה, אחרון העובדים שבמשרד יוצא לכיוון הדלת ורואה את המנהל שלו עומד ליד המגרסה עם נייר ביד והוא נראה חסר אונים.

העובד ניגש אל המנהל ושואל אותו: "אתה צריך עזרה?"

המנהל שואל בטון נבוך: "אתה יודע איך מפעילים את זה?"

העובד אומר בטון אדיב: "בוודאי".

מיד הוא לוחץ על הכפתור, מפעיל את המגרסה, לוקח את הדף מהיד של המנהל שלו ומכניס למגרסה שבולעת בקלות את הדף.

המנהל שלו אומר: "מצויין. תודה. עכשיו אני צריך מזה 10 עותקים".

אליפות העולם בזריזות

לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני צרפתי וישראלי.

המתחרה שיצליח תוך 7 דקות לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה, יוכרז כמנצח.

ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם.

שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם.

הישראלי, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה וגם אכל את כיכר הלחם. הוא הוכרז כמנצח.

העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים.

הגרמני הצהיר: אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת.

הצרפתי הצהיר: אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת.

הישראלי אמר: אצלנו יודעים שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם.

עבודה או הנאה?

מנכ"ל חברה יושב משועמם במשרדו ושואל את עצמו האם קיום יחסים עם אשתו זה עבודה או הנאה.

המנכ"ל מתקשר לסמנכ"ל ומציג לו את השאלה: "לקיים יחסים עם אשתי זה עבודה או הנאה? יש לך שעה לתת לי תשובה".

הסמנכ"ל מתקשר למנהל אחת החטיבות: "כשהמנכ"ל מקיים יחסים עם אשתו זה עבודה או הנאה? יש לך 45 דקות לתת לי תשובה".

מנהל החטיבה מתקשר למנהל אחת המחלקות: "כשהמנכ"ל מקיים יחסים עם אשתו זה עבודה או הנאה? יש לך 30 דקות לתת לי תשובה".

מנהל המחלקה מתקשר למנהל אחד הפרויקטים: "כשהמנכ"ל מקיים יחסים עם אשתו זה עבודה או הנאה? יש לך 15 דקות לתת לי תשובה".

מנהל הפרויקט מתקשר לעובד הקבלן: "כשהמנכ"ל מקיים יחסים עם אשתו זה עבודה או הנאה? אני חייב תשובה עכשיו!".

עובד הקבלן עונה מיד: "הנאה".

מנהל הפרויקט שואל: "איך הגעת כל כך מהר למסקנה הזו?".

עונה עובד הקבלן: "הנאה כי אם זה היה נחשב לעבודה אני הייתי צריך לעשות אותה".

החלטות ניהוליות

מנהל בחברה גדולה קבל התקף לב והרופא אמר לו שעליו לשהות בחווה למשך מס' שבועות להתאוששות והחלמה.

המנהל שמע בעצת רופאו, אולם לאחר מס' ימים הוא השתעמם וביקש מהחוואי שיעסיק אותו בעבודות שונות בחווה.

החוואי אמר לו לנקות את החרא של הפרות וחשב לעצמו שלאחד שהגיע מהעיר ורגיל לשבת על הכסא כל היום, תארך העבודה מס' שבועות.

לתדהמתו, סיים המנהל את כל העבודה בפחות מיום אחד.

למחרת, נתן לו החוואי עבודה קשה יותר: לחתוך את ראשיהן של 500 תרנגולות. החוואי, אשר היה בטוח שהמנהל כלל לא יוכל לבצע את העבודה הקשה והאכזרית, נדהם לגלות שגם זו הושלמה כבר באותו היום.

בבוקר המחרת, כאשר כבר כל עבודות החווה כמעט הושלמו ביקש החוואי מהמנהל למיין שק ענק של תפוחי-אדמה ל 2 ארגזים, ארגז לגדולים וארגז לקטנים.

בסוף היום מצא החוואי את המנהל יושב בחזית של תפוחי האדמה, כאשר 2 הארגזים שלפניו ריקים.

שאל החוואי בפליאה את המנהל, הכיצד ביצעת עבודות קשות כל-כך ביומיים הקודמים ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודה פשוטה כל-כך ?

ענה לו המנהל: הקשב לי טוב, כל חיי אני מתעסק בחרא וחותך ראשים, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות...

רעיון מבוסס

"תגידי", אומר הבוס לאחת המזכירות, "מאיפה לקחת את הרעיון שאת יכולה לשבת במשרד ולא לעשות כלום רק בגלל שפעם שכבתי איתך ?"

"מעורך הדין שלי..." אומרת המזכירה.

מצגת

מתכנתת חתיכה הסתובבה בחברה עם חצאית מיני זעירה וחולצות בטן חשופות,שהציגו את גיזרתה החטובה.

הבוס הבחין כי כל אימת שהמתכנתת מסתובבת בחברה, העבודה מושבתת וכולם מסתכלים עליה כמהופנטים.

נמאס לו מן העניין ולכן הוא קרא לה לשיחה במשרדו.

כשהיא התיישבה בכיסא הוא הצביע על גופה החטוב ושאל,

"האם זה למכירה?"

"לא, מה פתאום", היא השיבה.

"אם כך", הוא אמר, "אני מבקש להפסיק מיד את המצגת..."

עובד כמו כלב

קצב עומד לסגור את העסק שלו וכלב נכנס לתוך האטליז.

הוא ניסה להפחיד אותו, אבל הכלב חזר.

שוב ניסה להפחיד אותו, אבל אז שם לב שהכלב מחזיק מעטפה בפיו.

הקצב פתח את המעטפה ומצא שטר של 100 ש"ח וגם פתק:

"אנא שלח לי עם הכלב 1ק"ג של בשר בקר טחון ו- 2 ק"ג שניצלים".

המום, הקצב לקח את הכסף, הכניס את הבשר הטחון והשניצלים בשקית והניח אותה מול הכלב, אך שכח לתת את העודף.

הכלב התחיל לנבוח ולהראות את הניבים שלו.

כשהבין מה קורה הקצב הכניס את העודף בתוך השקית , הכלב נרגע, לקח את השקית בפיו ועזב את האטליז.

הקצב סגר את העסק שלו במהירות והלך אחרי הכלב.

הכלב ירד במורד הרחוב עד הרמזור הראשון, ישב על המדרכה והמתין שיהפוך לירוק ואז חצה את הרחוב עם הקצב מאחוריו במעקב צמוד.

לאחר הליכה לאורך מספר בלוקים וחציית רחובות אחדים נעמד הקצב פעור פה כשראה שהכלב עצר ליד בית, הניח את השקית על הרצפה, נעמד על רגליו האחוריות וצלצל בפעמון.

הדלת לא נפתחה.

הכלב צעד אחורה, התנגש בדלת ברעש חזק.

הוא חזר על הפעולה מספר פעמים, אך איש לא ענה בבית.

הקצב ראה אז שהכלב לקח את השקית בפיו, הקיף את הבית, קפץ מעל לגדר וניגש לחלון,שיחק עם הרגליים על הזכוכית מספר פעמים ולאחר מכן חזר אל הדלת.

איש אחד פתח את הדלת ... והחל להכות קשות את הכלב!

הקצב רץ אל האיש כדי לעצור אותו ואמר: "אלוהים, בן אדם, מה אתה עושה? הכלב שלך הוא גאון !"

האיש, ענה בכעס גדול: "איזה גאון? הכלב הזה מטומטם! זאת הפעם השנייה השבוע, שהוא שוכח את המפתחות .... ואני באמבטיה!"

מוסר השכל:לא משנה כמה תעבוד, בעיני הבוס שום דבר לא מספיק.

על חם

שלושה עובדי הייטק רוצים להבריז מוקדם ממקום העבודה אבל פוחדים, שהבוס יתפוס אותם.

יום אחד כשהבוס הולך מוקדם הם מחליטים ללכת חמש דקות אחריו.

אחד הגברים מנצל את חצי יום המנוחה לטייל עם ילדיו.

השני מנצל את חצי יום המנוחה לקניות.

כשמגיע השלישי הביתה,הוא פותח את הדלת ורואה את הבוס עם אישתו.

הוא חוזר נסער מביתו לעבודה.

למחרת שואלים אותו חבריו אם הוא רוצה להבריז שוב.

אומר הגבר:"אני לא מוכן להסתכן שוב, הבוס כמעט ותפס אותי על חם אתמול".

דופק שעות

פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות".

הבוס: "מה זה?! כל היום לא עשית כלום והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה!".

הפולני: "תודה רבה אדוני! תודה רבה!".