יום אחד טייל השועל ביער ופגש שפן היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת.
שאל השועל את השפן: "מה אתה כותב"?
ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל השועל: "מה נושא התזה"?
השיב השפן: "שפנים טורפים שועלים".
פרץ השועל בצחוק פרוע ואמר לשפן: "זוהי תזה שטותית".
אמר השפן לשועל: "בוא, היכנס עימי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר כשתי דקות יצא השפן את המערה, ניגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
לאחר זמן קצר הופיע הזאב ופנה לשפן: "שפן, מה זה אתה כותב"?
ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל הזאב: "מה נושא התזה?"
השיב השפן: "שפנים טורפים זאבים".
הזאב התגלגל מצחוק ואמר לשפן: "התזה שלך מגוחכת".
אמר השפן לזאב: "בוא, היכנס איתי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר מספר דקות יצא השפן את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב, והשפן שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו.
הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לשפן ושאל אותו:
"שפן מה הסיפור שלך"?
ענה לו השפן: "בוא היכנס למערה ותראה".
נכנסו השניים למערה ושם הצביע השפן על אריה ענק שרבץ, עייף אך שבע.
"זה המנחה שלי", אמר השפן והוסיף: "לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המנחה".
