לא תבשל גדי בחלב אימו

משה עומד על הר סיני ומקבל את הדיברות מאלוהים.

"ואל תשכח", אומר אלוהים, "לא תבשל גדי בחלב אימו. זה אכזרי."

משה חושב שנייה ואומר, "לעולם לא לאכול בשר וחבל ביחד?"

"לא" משיב אלוהים, "אמרתי- לא תבשל גדי בחלב אימו".

"אהה הבנתי", אומר משה, "זאת אומרת שחייבים לחכות שש שעות בין אכילת בשר לחלב כדי שהם לא יהיו יחד בבטן?"

"איך הגעת לזה?", כועס אלוהים, "רק אמרתי- לא תבשל גדי בחלב אימו!"

"הו, אלוהים, סלח לי", אומר משה, "אני מבטיח לאכול עם שני סטים נפרדים של כלי אוכל, בשרי וחלבי, ואם אתבלבל בינהם אקבור את הכלים באדמה."

"עזוב" נאנח אלוהים, "תעשה מה שאתה רוצה".

סגולה לילדים

זוג נשוי הולך ברחוב שנה אחרי החתונה ורואה את הרב שקידש אותם בחתונה ומתחילים לדבר.

ואז הרב שואל:"תגידו יש לכם כבר ילדים?"

הזוג:"לא.."

הרב:"טוב, בדיוק אני הולך לבבא סאלי אני אדליק לכם נר כסגולה לילדים"

אחרי ארבע שנים הרב פוגש את האישה.

הוא שואל אותה:"נו, יש לכם ילדים?"

האישה:"כן, תאומים ושלישיה.."

הרב:"ואיפה הבעל?"

האישה:"הלך לכבות את הנר.."

עוד בדיחה לפסח

עלמה צעירה וטובת מראה נכנסת לספרייה הציבורית ופונה אל הספרן:

"תן לי בבקשה משהו משישה סדרי משנה שיספיק לי לשבעה ימי שבתא".

מסתכל עליה הספרן, מתרשם מיופייה ועונה לה:

"אני יכול לתת לך משהו משמונה ימי מילה שיספיק לך לתשעה ירחי לידה..."

בדיחה על אנטישמיות

גב' רוזנברג ירדה מהמטוס שנחת זה הרגע במיאמי וחיפשה מקום להעביר בו את הלילה.

בעודה נכנסת אל המלון הראשון שנקרה בדרכה, היא רואה את פקיד הקבלה:
"שלום, אני גב' איטה רוזנברג, נחתתי לפני שעה קלה בעיר, אני עייפה מאוד ואשמח לחדר ללילה".

פקיד הקבלה הסתכל עליה במבט מנוכר ואמר בקרירות "מצטער גבירתי, אנחנו מלאים עד אפס מקום".

באותו הרגע, אדם עם מזוודה הגיע לקבלה והניח את מפתחות חדרו בדרך ליציאתו מהמלון.
"אוי, איזה יופי!", אמרה גב' רוזנברג, "אוכל לקחת את החדר שלו!"

"מצטער, גבירתי", אמר הפקיד, "אך קיוויתי שתביני את הרמז. אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים".

"יהודים?", קראה בקול הגב', "מי כאן יהודי? אני קתולית!"

בחוסר אמונה מוחלט, שאל אותה הפקיד: "אם את קתולית, אז תעני לי על השאלה: מיהו בנו של אלוהים?"

"זה קל. ישו, כמובן".

הפקיד, עדיין מסרב להשתכנע, שאל שוב: "ומי היו הוריו של ישו?"

"מריה ויוסף", השיבה גב' רוזנברג בחוסר סבלנות.

אם כך, הקשה הפקיד, היכן נולד ישו?"

"באסם, בכלי בו היו מאכילים בהמות", ענתה גב' רוזנברג.

"OK" אמר הפקיד "השתכנעתי..., תקבלי חדר במלון".

"עכשיו יש לי שאלה אליך בנושא הזה" אמרה הגברת, כשהיא מנופפת במפתח החדר לפקיד, "אתה מוכן לענות?"

"כן" ענה הפקיד, שמח להראות את בקיאותו.

"מדוע ישו נולד דווקא באסם? ועוד בכלי בו מאכילים בהמות?"

הפקיד חשב זמן מה ולבסוף הודה שאינו יודע.
"מה התשובה?" שאל.

"כי גם אז היו שמוקים כמוך שלא השכירו חדרים ליהודים!!!!"

בדיחה יהודית - אידיש

בימי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים, יהודים רבים חסרי כל הגיעו בגלי הגירה ממזרח אירופה וחיפשו עבודה.

שניים כאלה מסתובבים בניו-יורק. באחד הרחובות הם רואים שלט JOBS.

הם מצליחים להבין איכשהו שזו לשכת עבודה .

אומר יענקל לחיים: " אתה משכיל יותר , לך תראה במה מדובר "

מצליח חיים להגיע לחדר המראיינים , אולם כעבור 10 דקות הוא חוזר לחברו.

לשאלה המתבקשת " נו ?! ", הוא עונה:

אז ככה , אומר חיים, נכנסתי לחדר שבו ישבו שלושה גברים וגברת אחת והם מייד התחילו לבחון אותי .

שאל הגבר הראשון : DO YOU SPEAK ENGLISH?

"עשיתי חשבון שאם אגיד 'לא' - יזרקו אותי מיד, אז עשיתי עם הראש למטה למעלה."

אמר השני : SHOW US YOUR HAND .

עשיתי חשבון ש- HAND זה בטח כמו "האנט" באידיש והראיתי להם את היד .

אמר השלישי : SHOW US YOUR FOOT.

עשיתי חשבון ש- FOOT זה כמו "פוס" והראיתי להם את הרגל .

"נו... " שואל ינק'ל בקוצר רוח , "ואז...? "

ואז האשה שאלה : DO YOU SMOKE?

"הראיתי לה את השמוק ,נדמה לי שכאן עשיתי טעות ..''

בדיחה לחנוכה

בשנת 2050 מכהן נשיא יהודי בבית הלבן.

הנשיא היהודי מטלפן לאידישע מאמע שלו, ומזמין אותה למסיבת חנוכה בבית הלבן.

בין השניים מתפתח הדו-שיח הבא:

הנשיא: אמא, אני עורך כאן מסיבה לכבוד חנוכה, עם הדלקת נרות וסופגניות. אני מבקש שתבואי להשתתף.

אמא: הייתי מאוד רוצה, אבל יש המון בעיות. קשה להשיג כאן מונית לשדה התעופה. ובשדה צריך להיסחב עם כל המזוודות.

הנשיא: אמא, אני נשיא ארצות הברית. את לא צריכה לטוס בטיסה מסחרית. אשלח את המטוס הנשיאותי להביא אותך.

אמא: כן, אבל כשהמטוס ינחת בוושינגטון, אני שוב אצטרך להיסחב עם המזוודות שלי ולחפש מונית.

הנשיא: הליקופטר שלי ימתין לך בשדה התעופה ויביא אותך היישר למדשאה הבית הלבן. לא תצטרכי מונית.

אמא: כן, אבל מה בדבר מלון. אכסון במלון זה המון כסף, והשירות מתחת לכל ביקורת.

הנשיא: אין צורך במלון. תלוני באגף האורחים של הבית הלבן.

אמא: אם כך אני מוכנה לעשות את המאמץ בשבילך ולבוא.

אותו ערב שוחחה האם עם אחד מידידיה, והלה שאל אותה מה נשמע.

האם: שוחחתי עם הבן שלי ואני מבקרת אצלו לרגל חנוכה.

הידיד: איזה בן, הרופא?

האם: לא, הבן השני, הפחות מוצלח.

לוליין יהודי

קרקס הגיע לעיירה. על שעריו התפרסמה מודעה: "דרוש לוליין להליכה על חבל.תשלום נאות מובטח".

יהודי מובטל, עני מרוד, אלמן, מטופל בשמונה ילדים מחליט לנסות לזכות במשרה, על אף שאין לו נסיון בתחום. מה יכול להיות? נראה די פשוט. מדובר בסך הכל בהליכה....

ולמרבה השמחה התקבל לעבודה. בשעה שבע בערב התייצב על החבל. עם הצעד הראשון על החבל שם בגבהים הבין חיש קל שמה שרואים מכאן לא רואים משם! שוד ושבר! חיל ורעדה השתלטו עליו. הבין שלא יוכל לבצע את התפקיד הזה!

נשא קולו בבכי ופנה אל הקהל:

"יהודים יקרים" אמר "רחמנים בני רחמנים. אני עומד כאן למעלה. אבל נסיון בעבודה הזו אין לי. אם אפול, חלילה, ישארו 8 הילדים שלי יתומים. אני עני מרוד, גורלם יחרץ לחיים עלובים..." וכן הלאה וכן הלאה בדמעות שליש. והקהל - כאמור, רחמן בן רחמן, מבין ומבקש ואפילו דורש ממנו שירד למטה. אין צורך שישלים את המשימה. אל ילך על החבל! הם לא ידרשו את כספם בחזרה. העיקר שיחזור הביתה בשלום!

ה'לוליין' מודה להם מקרב לב, מברך אותם ולפני שיורד למטה בסולם הוא מודיע:

"לא לשכוח! הצגה שניה ב-תשע !"

בדיחה יהודית - דג מחכים

יהודי וגוי נוסעים ברכבת ברוסיה הצארית.

מדברים על דא ועל הא.

בינתיים מגיעה לה שעת הצהריים.

הגוי שולף מתיקו ארוחת צהריים מלאה לחם פירות וירקות ביצים וכל טוב ומתכונן לאכילה.

היהודי מוציא מתיקו ראש של דג מלוח.

הגוי שואל את היהודי : "אמור לי ידידי, איך זה שאתם היהודיים כל כך חכמים?"

"זאת משום שאנו אוכלים ראשי דגים..." ענה היהודי.

"אם כך מכור לי את ראש הדג שלך." ביקש הגוי.

"בבקשה" אמר היהודי "המחיר רק חמישים רובל.."

שלף הגוי חמישים רובל ונתן ליהודי .

היהודי נתן לו את ראש הדג ואמר: רגע אני רוצה לכלול במחיר גם את הלחם פירות ירקות וביצים. שהרי אין לי ארוחת צהריים אחרת..."

הגוי הסכים ומסר לו גם את האוכל.

ישבו ואכלו בשתיקה.

תוך כדי כירסום ראש הדג, חשב הגוי לעצמו,"איזה שוטה אני, בחמישים רובל יכול אני לקנות שלוש חביות דגים מלוחים..."

סיים הגוי את ארוחתו, קפץ ואחז בצאוורונו של היהודי- "מכרת לי ראש של דג מלוח בחמישים רובל...."

"אינני מבין למה אתה כועס" -ענה היהודי-"הנה אכלת ראש של דג אחד וכבר החכמת!!!"

דבר לקיר

תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם.

היא ניגשת אליו ושואלת "האם אפשר לשוחח איתך?"

היהודי: "בבקשה"

התיירת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל ככה כאן?"

היהודי עונה "כל יום מזה כבר ארבעים שנה".

התיירת: "ולמה אתה מתפלל?"

היהודי: אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון"

התיירת: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה"

היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר..."

בדיחה לסוכות

"אבא" שואלת דנה הקטנה "מה זה מין?"

האבא הצעיר מופתע.

דנה רק בכיתה א' וזה נראה לו קצת מוקדם להתחיל בחינוך מיני, אבל הוא לא מתחמק ומספר לה על הזרע והביצית.

הוא חושב לעצמו "למה אני הולך סחור סחור? אם היא רוצה לדעת על מין עדיף שאסביר לה בדיוק , אחרי הכל היא ילדה אינטלגנטית והמיסתורין רק יגבירו את הסקרנות", ואז הוא מתחיל להסביר לה על איברי המין, על אוננות, מין קבוצתי, מין אוראלי, מין אנאלי, זנות, סרטי מין ועל ויברטורים.

פתאום הוא תופס שאולי הוא מגזים קצת ושואל את דנה:

"רגע, למה בעצם את שואלת על מין?"

"כי המורה אמרה שמחר היא תלמד אותנו על ארבעת המינים..."

בדיחה ליום כיפור

גנב אחד ביקר את חברו ביום כיפור ולהפתעתו גילה כי זה נהנה מעוף צלוי בעל ריח מגרה.

אמר הגנב: "מה קרה לך? אתה לא יודע שהיום יום כיפור?"

ענה לו החבר: "אני לא חטאתי ולא גנבתי כל השנה, מדוע אני צריך לצום?"

חשב הגנב ואמר: "אני לא מוצא שום הגיון בכך ששנה שלמה אתה לא גונב בשביל לאכול יום אחד..."

בן אינדיאני

רופא יהודי צעיר, גאוות אמו, סיים התמחות ברפואה פלסטית באחד מבתי החולים הטובים של ניו-יורק ויצא להתנדב בשמורת אינדיאנים בניו-מכסיקו.

כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאמו הדואגת בברוקלין ומספר לה:

"אמא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה, היא אידיאנית ושמה `כוכב זורח`"

"נחמד" אומרת אמא.

"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הדוקטור,"מהיום אני מבקש שתכני אותי `צבי רץ`"

"נחמד מאד" עונה אמא.

"למען האמת" קובע הבן "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני"

"איזה צירוף מקרים,התפרצת לדלת פתוחה,יש לי כבר שם אינדיאני" משיבה אמא.

"באמת?" מתפלא הבן.

"אתה יכול לקרוא לי `יושבת שבעה`"

שידוך אלוהי

בחורה מביאה את ארוסה לבית הוריה.

ההורים מגלים, שהבחור חרדי.

כשהנשים הולכות לשטוף כלים, שואל האב את הבחור: "במה אתה עובד?"

עונה הבחור: "אני לומד תורה".

שואל האב: "ואיך תפרנס את בתי?"

עונה הבחור: "אני אלמד תורה ואלוהים יעזור לנו".

שואל האב: "ואיך תקנה לבתי מתנות?"

עונה הבחור: "אני אלמד ואלוהים יעזור לנו".

שואל האב: "ומי ידאג לאוכל לילדים?"

עונה הבחור: "אני אלמד תורה, ואלוהים יעזור לנו".

לאחר שהבחור הולך, שואלת הבחורה את אביה מה דעתו.

עונה האב: "בחור טוב, אין לו עבודה, אין לו שאיפות בחיים אבל הדבר הכי חשוב, הוא חושב שאני אלוהים".

תמצית החוכמה היהודית

היה פעם יהודי חכם. הוא אמר כי הכול מצטמצם למה שיש לך בראש. קראו לו שלמה.

אחריו בא יהודי חכם אחר. אשר אמר כי הכול מצטמצם למה שיש לך בלב. קראו לו ישו.

אחריו בא יהודי חכם שלישי. אשר אמר כי הכול מצטמצם למה שיש לך בקיבה. קראו לו מארקס.

אחריו בא יהודי חכם רביעי שאמר כי הכול מצטמצם למה שיש לך בין הרגליים.קראו לו פרויד.

לבסוף בא יהודי יותר חכם מכולם בשם איינשטיין שאמר הכול יחסי...

עבודה יהודית

ליד קרית הוותיקן ברומא יושב לו קבצן יהודי חובש כיפה ותליון בצורת מגן דוד.

לא הרחק ממנו יושב קבצן אחר, עונד צלב קטן.

העוברים ושבים, בעיקר מאמינים הבאים לבקר בוותיקן, מדלגים על פני הקבצן היהודי אשר לידו אוסף קטן מאד של מטבעות, ותורמים ביד נדיבה לקבצן האחר, אשר גורף מדי יום ערימה נכבדת של מטבעות.

כומר אשר עובר במקום מדי יום, שם לב לעובדה, ולבסוף נכמרים רחמיו על הקבצן היהודי.

הוא עוצר לידו ושואל:"אתה מודע לכך שכאן זה קרית הוותיקן, ובאים לכאן בעיקר תיירים נוצרים מאמינים?"

"בעזרת השם יהיה בסדר," משיב לו היהודי.

לאחר שמסתלק הכומר, פונה הקבצן הראשון לשני ואומר לו:

"יענקל - ראית איך הגוי מנסה ללמד אותנו לעבוד?"

סנאים מן המניין

בעיירה אמריקאית קטנה היו שלושה בתי כנסת - אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי ואחד רפורמי.

בשלושתם היתה קיימת בעייה רצינית של סנאים המסתובבים בבניינים.

לפיכך, כל קהילה, בדרכה שלה, קיימה ישיבה כדי לדון בבעיה.

האורתודוקסים הגיעו למסקנה שזו גזירה משמיים שסנאים יהיו בבית הכנסת, והם פשוט ייאלצו לחיות עם זה.

הקונסרבטיבים החליטו שעליהם לטפל בסנאים בסגנון הראוי של אחריות קהילתית ופעילות חברתית.

הם לכדו את הסנאים באופן בלתי-מזיק ושחררו אותם בפארק שבקצה העיירה, רק כדי להיווכח שבתוך שלושה ימים הופיעו כולם בחזרה בבית הכנסת.

בבית הכנסת הרפורמי נערכו מספר ישיבות ארוכות, ובהן ניתנה לכל החברים זכות להביע את דעתם.

לבסוף הם החליטו לקבל את הסנאים כחברים בקהילה.

עכשיו הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור...

ביקורת המקרא

"מה למדת היום בגן?" שאל האב את בנו הנבון.

"הגננת סיפרה שבני ישראל היו צריכים לעבור את ים סוף. משה הזעיק את חיל ההנדסה שבנה גשר צף, ולאחר שעברו,

וכשהמצרים היו עליו, פוצצו אנשי ההנדסה את הגשר וכל המצרים טבעו", ענה הילד.

"זה מה שסיפרו לך בגן?", שאל האב המשתומם.

"לא, אבל לא היית מאמין איזה שטויות סיפרה הגננת" ענה הבן.

בדיחה לפסח

שמוליק שהיה יהודי שומר מצוות וגם גאון פיננסי לא קטן,עזב את ברוקלין לטובת הצעת עבודה כסגן נשיא של חברת ברוקרים ידועה במדינת יוטה שידועה כמדינה של המורמונים.

הלחץ על הנשיא היה חזק מכיוון הדירקטוריון:

"לא יכול להיות שיהודי ינהל לנו את העסק. אנחנו אנשים דתיים כאן", אמרו לנשיא החברה.

הנשיא לקח את שמוליק הצידה לשיחת מוטיבציה והסביר לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שהוא חייב להתנצר אם הוא רוצה להמשיך להחזיק במשרה המכובדת הזו שגם באה עם משכורת בת שש ספרות כמובן.

לשמוליק לא היתה ברירה .

עם כל הקשיים שהיה לו להתנצר, לא היה לו קל לאבד משרה כזו.

הוא בא הביתה ואמר לאשתו "מיום ראשון אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסיה "

וככה עברו כמה חודשים טובים ואשתו לא הפסיקה להציק לו על הנושא הזה ואמרה לו: "זה קשה לי ככה, אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים. כסף זה לא הכל שמוליק..."

וככל שהציקה לו כך גברו על שמוליק מיודענו ייסורי המצפון שלו.

עד שיום אחד בא לנשיא החברה שלו ואמר לו "תראה, אני לא יכול להמשיך ככה אני כולי אכול ייסורים מבפנים, כסף זה לא הכל, ואני לא ישן בלילה מזה וגם אשתי לא. זה כבד עלי. נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי.אם אתה רוצה שאתפטר, אני אתפטר מבלי לעשות מזה עניין".

הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו "שמע סמואל לא ידעתי שזה כל כך קשה לך, חשבתי שזה עניין של מה בכך להמיר דת. אתה יודע מה, תישאר אצלנו בעבודה ותהיה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר".

חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב , רץ לאשתו שישבה על הכורסא מול הטלויזיה וצפתה בתכנית של ריקי לייק ואמר לה: "צפורה, לא תאמיני , קרה לנו נס, אנחנו חוזרים להיות יהודים, זה בסדר דיברתי עם המנהל והוא משאיר אותי בעבודה".

ציפורה הביטה עליו בעיניים יורקות אש ואמרה לו "תגיד, אתה השתגעת?"

שמוליק, הביט עליה המום ואמר לה:

"אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה כל הזמן. כל הזמן בכית לי - מה, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה?"

הביטה עליו עצבנית עוד יותר ואמרה לו: "בטח שאני רוצה, בוודאי שאני רוצה...אבל עכשיו?שבועיים לפני פסח???"

עד השמיים

רב אחד עצר נרקומן ושאל איפה זה הדואר.

הנרקומן הסביר לו והתכוון ללכת.

הרב החליט להחזיר לו חסד ואמר: "בני היקר, עזוב אותך מהסמים, בוא ואקח אותך לעולם התורה. אני אראה לך את התענוג האמיתי בדת שייקח אותך לשמיים!"

הנרקומן: "אתה תיקח אותי לשמיים? אתה לא יודע איפה זה הדואר!"

תוכי יידי

מאיר, אלמן יהודי בודד, הלך לו בשדרה לכיוון ביתו יום אחד, מקווה שמשהו טוב יקרה לחייו.

בשעה שעבר על פני חנות חיות מחמד, שמע קול צרחני צועק באידיש: "קוואאאק... ווס מאכסט דו? [מה שלומך?]"

מאיר שפשף את עיניו ואת אזניו, ולא האמין.

אידיש מושלמת.

בעל החנות דחק בו: "בוא היכנס, חבר, ובדוק את התוכי הזה..."

מאיר נכנס.

התוכי האפריקאי זקף את ראשו ואמר: "ווס? קענסט שפרעכען אידיש?" [מה? אתה יכול לדבר אידיש?]

בתוך דקות הניח מאיר חמש מאות דולרים על הדלפק, ונשא את התוכי בכלובו יחד איתו.

במשך כל הלילה דיבר עם התוכי. באידיש.

הוא סיפר לתוכי אודות הרפתקאות אביו בבואו לאמריקה. על כמה יפה היתה אשתו המנוחה, שרה, כאשר היתה כלה צעירה. על משפחתו. על שנות עבודתו בעסקי ההלבשה, ועל פלורידה.

התוכי הקשיב והעיר הערות. השניים חלקו ביניהם מספר אגוזים.

התוכי סיפר לו אודות החיים בחנות החיות, כמה בודד היה בסופי שבוע.

לבסוף הלכו שניהם לישון.

למחרת בבוקר התחיל מאיר לשים תפילין ולהתפלל.

התוכי דרש לדעת מה הוא עושה ומאיר הסביר.

התוכי רצה לעשות אותו הדבר.

מאיר יצא והשיג סט תפילין זעיר, עבודת יד עבור התוכי.

התוכי רצה ללמוד להתפלל ולמד את כל התפילות.

הוא אפילו רצה ללמוד להתפלל בעברית.

אשר על כן, מאיר בילה שבועות וחודשים, ישב עם התוכי ולימד אותו את התורה.

עם הזמן מאיר פיתח יחסי ידידות עם התוכי ונהג בו כידידו היהודי.

בוקר אחד, בראש השנה, קם מאיר והתלבש, והיה בדרכו לעזוב את הבית כאשר התוכי ביקש להתלוות אליו.

מאיר ניסה להסביר שבית כנסת אינו מקום בשביל ציפורים, אך התוכי הצטיין בויכוח, עד שמאיר ויתר ונשא את הציפור לבית הכנסת על כתפו.

ברור מאליו שהשניים היוו מקור לסקרנות, ומאיר נשאל שאלות רבות על-ידי כולם, כולל הרב והחזן.

הם סרבו להרשות כניסה של ציפור לבניין במשך הימים הנוראים, אבל מאיר שכנע אותם להרשות זאת הפעם הזאת בלבד, בהישבעו שהתוכי יכול להתפלל.

הימורים והתערבויות נעשו בנושא זה עם מאיר.

אלפי דולרים הושמו על כך שהתוכי אינו יכול להתפלל, אינו יכול לדבר אידיש או עברית וכו'.

כל העיניים נישאו אל התוכי האפריקאי במשך הטקסים.

התוכי ישב על כתפו של מאיר כאשר ברקע חלפו להם תפילה ושיר אחד - מאיר לא שמע ולו ציוץ מהציפור.

הוא התחיל לדאוג, מכה על כתפו וממלמל בשקט, "התפלל!" כלום.

"התפלל... תוכי, אתה יכול להתפלל, אז התפלל... נו כבר, כולם מסתכלים עליך!" כלום.

לאחר שטקסי ראש השנה הסתיימו, מאיר מצא שהוא חייב לחבריו בבית הכנסת ולרבי מעל לארבעת אלפים דולרים...

הוא צעד הביתה, כה מרוגז, עד כי לא החליף מילה עם התוכי.

לבסוף, מספר רחובות מבית הכנסת התחיל התוכי לשיר שיר ישן באידיש, שמח ומאושר.

מאיר עצר והסתכל בו.

"למה? אחרי שהשגתי תפילין שנעשו במיוחד עבורך, ולימדתי אותך את תפילות הבוקר, ולימדתי אותך לקרוא בעברית ואת התורה. ולאחר שהתחננת בפני להביא אותך לבית הכנסת לראש השנה, למה? למה?! למה עשית לי את זה?"

"מאיר, אל תהיה שמוק," השיב התוכי. "חשוב על יחס ההימורים שנקבל ביום כיפור!"