יום שני

בדיחה שיגעון

ג'ים ומרי היו מאושפזים בבית חולים לחולי נפש.
יום אחד, כשטיילו ליד הבריכה של בית החולים, קפץ ג'ים למים העמוקים, שקע למטה ונשאר שם.
מרי קפצה מיד למים להציל אותו. היא שחתה לתחתית הבריכה ומשכה אותו החוצה.

כאשר שמע מנהל בית החולים על פעולת הגבורה של מרי, הוא הורה לשחררה מבית
החולים, מאחר ולא נחשבה יותר כחולת נפש.

הוא בא למרי ואמר לה: "מרי, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות בשבילך.
החדשות הטובות הן שאנחנו משחררים אותך כי היית מסוגלת לקפוץ ולהציל חיים של חולה אחר
ואני חושב שזה בהחלט מצביע על החלמה.

החדשות הרעות הן שג'ים, החולה שהצלת, תלה את עצמו הבוקר, עם החגורה של חלוק
הרחצה שלו, בחדר האמבטיה. אני נורא מצטער, אבל הוא מת".

ענתה מרי: "הוא לא תלה את עצמו. אני תליתי אותו שם לייבוש".

יום ראשון

בדיחה פילוסופית - הפילטר המשולש של סוקרטס

ביוון העתיקה היה סוקרטס ידוע ומוערך כאדם בעל ידע וערכים.

יום אחד פוגש אותו אחד הסטודנטים שלו ואומר לו: "אתה יודע מה שמעתי עכשיו על החבר שלך אפלטון?"

-"חכה רגע!", - ענה סוקרטס, "לפני שתאמר לי משהו, אני רוצה שתעבור מבחן קצר שנקרא מבחן הפילטר המשולש".

-"פילטר משולש?" שאל הסטודנט.

-"כן" -ענה סוקרטס, "לפני שתספר לי על אפלטון, בוא ניקח רגע ונסנן את מה שאתה הולך לספר לי. הפילטר הראשון הוא האמת. האם וידאת בביטחון שמה שאתה הולך לספר לי הוא אמת?"

-"לא", - ענה הסטודנט, "בעצם רק עכשיו שמעתי על כך".

"טוב" – אמר סוקרטס, "אז אתה לא יודע אם זו אמת או לא. בוא נעבור לפילטר השני. הפילטר השני נקרא טוב. האם מה שאתה הולך לספר לי על חברי אפלטון הוא משהו טוב?"

- "לא, להיפך..." - ענה הסטודנט.

-"אם כך", ענה סוקרטס, "אתה רוצה לספר לי דבר על אפלטון, אבל אתה לא בטוח שזו האמת ושאין בדבר הזה משהו טוב. אבל אתה עדיין יכול לעבור את המבחן השלישי. המבחן השלישי הוא התועלתיות. האם מה שאתה הולך לספר לי אפלטון אמור להיות לי לתועלת?"

-"לא ממש ... " – היסס הסטודנט.

"אם כך", -סיכם סוקרטס בביטחון, "על חברי אפלטון אתה רוצה לספר לי משהו שהוא לא בהכרח אמיתי, אין בו דבר טוב ואין לי כל תועלת בו. בשביל מה לספר לי בכלל?"

הבין הסטודנט את טעותו ומעולם לא סיפר את סיפורו לסוקרטס.

וכך סוקרטס מעולם לא שמע על כך שאשתו שוכבת עם אפלטון.

(ותודה לאלדד)

יום רביעי

בדיחה לחתונה

האריה מלך החיות חוגג את חתונתו.

בחתונה מסתובב לו איזה עכבר שצועק ומאחל לאריה:

"כל טוב אחי... מזל טוב..."

האריה שומע שהעכבר מכנה אותו "אחי",

תופס אותו ושואל בזעם:

"מי אתה חושב שאתה? איך יכול להיות שאני האריה, מלך החיות, אחיך?! אתה כולה עכבר!"

משיב העכבר: "תירגע אח שלי, גם אני הייתי אריה לפני שהתחתנתי..."

יום חמישי

זכרון גורלי

זוג מבוגרים בני 80 הרגישו שהמוח מתחיל לבגוד בהם וקבעו תור אצל הרופא.

הרופא בודק אותם ואומר להם שמבחינה פיזית הכול בסדר, אבל אם הם מרגישים שהזיכרון הולך ואובד, אולי כדאי שיתחילו לרשום לעצמם את הדברים שהם צריכים לעשות כדי שלא ישכחו.

הזוג מודה לרופא וחוזר הביתה.

בערב, בזמן שהם צופים בטלוויזיה, הבעל קם מכיסאו.

"לאן אתה הולך?" שואלת האישה.

"למטבח" הוא עונה לה.

"תוכל להביא לי בבקשה צלוחית גלידה כשתחזור?"

"בשמחה!"

"אתה לא חושב שכדאי שתרשום את זה כדי שלא תשכח?"

"לא, זה בסדר" עונה הבעל "אני אזכור"

"אבל אני רוצה גם תותים מעל" הוסיפה האישה "עכשיו באמת כדאי שתרשום לעצמך כדי שלא תשכח"

"אני לא אשכח" עונה הבעל "צלוחית גלידה עם תותים מעל, אין בעיה"

"אתה יכול גם להוסיף לי סירופ שוקולד?" היא שואלת בחביבות.

"אין בעיה" הוא עונה.

"אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום את זה?"

"אני לא צריך לרשום!" הבעל מאבד סבלנות "את רוצה צלוחית גלידה עם תותים מעל וסירופ שוקולד!"

הבעל הולך למטבח ואחרי 20 דקות חוזר ומגיש לאשתו חביתה בפיתה.

"אתה רואה?" האישה מתפרצת בזעם "אמרתי לך לרשום! שכחת לשים לי בצל!"

יום ראשון

תפתחי זה אני

-יקירתי, פתחי לי את הדלת!

-לא יכולה, אני ערומה.

-לא משנה, אני לבד!

-אבל אני לא... עונה האישה.

עבודה למרחקים

קבלן כבישים חיפש באופן דחוף פועל חרוץ.

הגיע אליו כורדי לעבודה.

שמח הקבלן כי הוא ידע, שהכורדים חרוצים מאוד.

אמר הקבלן לכורדי: "העבודה שלך זה לצבוע פס לבן בשולי הכביש. הנה מברשת ודלי צבע ויאללה לעבודה. בשעה 4 אני בא לאסוף אותך".

בשעה 4 הגיע הקבלן וראה שהכורדי צבע 800 מטר. שמח הקבלן. אחלה של פועל מצאתי.

למחרת, הגיע הקבלן וראה שהכורדי צבע 400 מטר . חשב הקבלן שהכורדי התעייף , אבל גם
400 מטר זה הרבה.


ביום השלישי הגיע הקבלן וראה שהכורדי צבע רק 50 מטר.

הקבלן שאל את הכורדי: "אני לא מבין אותך, ביום הראשון צבעת 800 מטר, אתמול 400 מטר והיום
רק 50. מה קרה לך?"


ענה הכורדי: " עכשיו הדלי רחוק".

יום שישי

בדיחה פוליטית

בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים באו לחיות ושאלו אותם
איפה הם רוצים לחיות, בצד של הישראלים או של הפלסטינים....

בראשית הלכו לתרנגולת, שאלו אותה איפה היא היתה רוצה לחיות...
חד משמעי! היא אמרה, אצל הפלסטינים!!

למה?, שאלו אותה
כי אצל הישראלים אני חיה בתת רמה כל היום בלול, אוכלת אוכל מיוחד, ודוגרת על הביצים,

לעומת זאת אצל הפלסטינים אני כל היום מסתובבת בחצר, חופשיה, מאושרת, אוכלת מה שבא לי,
ויש אפילו תרנגולים שרודפים אחריי.

הלכו לפרה, שאלו אותה את אותה שאלה. אמרה הפרה:
"זו בכלל לא שאלה, אצל הפלסטינים!"

שאלו אותה לפשר הדבר והיא ענתה:
"אצל הישראלים אני חיה כל החיים ברפת, אוכלת קש, חולבים אותי יומם וליל ומתיחסים אלי כמו למכונה.

לעומת זאת אצל הפלסטינים אני חופשיה ומאושרת מסתובבת ברחובות בנחת ואוכלת מה שבא לי"

בסוף הלכו לחמור, שאלו אותו איפה הוא היה רוצה לחיות...
חד משמעי!!! אצל הישראלים, אין מקום למחשבה, טען החמור.
כולם היו בהלם ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה החמור בלי להתבלבל:
"תראו, אצל הפלסטינים אני בהמת משא, כל היום בשמש, סוחב מטען ואנשים,
בקושי שותה ובקושי אוכל,

לעומת זאת...אצל הישראלים....
תראו כמה כמוני נהיו חברי כנסת"!!!!!!