מורה הטילה על תלמידיה משימה - לבוא לכיתה עם סיפור משפחתי שיש בו מוסר השכל.
"המשפחה שלי מגדלת תרנגולות ומוכרת את הביצים בשוק" סיפר דורון "פעם אחת נסענו לשוק בדרך הסל התהפך וכל הביצים נשברו"
"ומה מוסר ההשכל?" שאלה המורה
"לעולם אל תשים את כל הביצים בסל אחד" אמר דורון.
המורה הייתה מאוד מרוצה וביקשה ממיכל לספר את הסיפור שלה.
"גם אנחנו מגדלים תרנגולות" סיפרה מיכל "ונוסעים למכור אותם בשוק העופות.פעם אחת בקעו מעשר ביצים רק שמונה אפרוחים ואבא אמר שמוסר ההשכל הוא שאסור לספור את התרנגולות לפני שהם בקעו"
"נהדר" התמוגגה המורה וביקשה מיוסי לספר את סיפורו.
"אבא שלי סיפר לי על דודתי רותי" החל לספר "היא הייתה מהנדסת מוטסת במלחמת יום הכיפורים.יום אחד המטוס שלה הופל.היא ידעה שהיא עומדת לצנוח בשטח האויב וכל מה שהיה לה זה בקבוק ויסקי,עוזי מקוצר ומצ'טה.בדרך לקרקע היא שתתה את כל בקבוק הויסקי כדי שלא יישבר בנחיתה.היא צנחה היישר לתוך מחנה האויב ששהו בו 100 חיילים.70 היא הרגה עם העוזי,20 היא הרגה עם המצ'טה ולעשרה שנותרו היא שברה את המפרקת בידיים."
"זוועה" צווחה המורה "על איזה מוסר השכל אבא שלך חשב כשהוא סיפר לך את זה?"
"מוסר ההשכל" ענה יוסי "להתרחק מדודה רותי כשהיא שיכורה..."
