מוישלה נוסע לטיול עם הכתה. בלילה הוא התחיל לבכות.
"מה קרה?" שאלה אותו המורה.
"אני רגיל לישון עם אימא שלי". עונה מוישלה.
"טוב, אני אישן, רק אל תבכה". אמרה המורה.
לאחר כחצי שעה מוישלה שוב התחיל לבכות.
"מה קרה עכשיו?" שאלה המורה.
"אני רגיל לישון עם אצבע בטבור של אימא שלי" ענה מוישלה.
"טוב, שים לי את האצבע בטבור, רק אל תבכה" אמרה המורה.
לאחר כחצי שעה המורה מתעוררת ואומרת: "מוישלה, זה כבר לא הטבור",
"זאת גם לא האצבע", עונה מוישלה.
