יום חמישי
בדיחת ביבי
או שהם מתכננים תקיפה באיראן,
או שהם יוצאים מהארון ....
יום שני
2 בשורות
אובמה, פוטין וביבי נקראים לשמים לדיון דחוף עם אלוהים.
אומר להם אלוהים:
"יש לכם 80 יום להביא שלום על העולם ולא, אני הורס את כדור הארץ..."
חזרו, כל אחד לארצו למקומו.
אובמה נותן בכל הרשתות של הרדיו והטלביזיה נאום לאומה ואומר:
"יש לי שתי בשורות עבורכם, אחת טובה ואחת רעה.
פוטין נותן נאום לאומה ואומר:
"יש לי שתי בשורות רעות עבורכם,הראשונה - יש אלוהים, השנייה- אם תוך 80 יום לא יבוא שלום על העולם, אלוהים הורס את כדור הארץ."
ביבי מתיעץ עם שרל'ה, עם המקורבים, מזגזג לכל כיוון אפשרי, ולבסוף נותן נאום לאומה בכיכר רבין ואומר:
"יש לי שתי בשורות טובות עבורכם,הראשונה – יש אלוהים, השנייה – לעולם לא תקום כאן מדינה פלסטינית..."
יום שישי
מהי טרגדיה?
בפתיחת שנת הלימודים מגיע ביבי לכיתה א' ושואל את הילדים שאלה :
"הגידו לי ילדים חמודים, מי יכול לומר לי מה זו טרגדיה ?"
אחד הילדים מרים את ידו, וביבי נותן לו את רשות הדיבור :
"טרגדיה זה שכילד הולך ברחוב ובא אוטו ופוגע בו והילד נפצע ".
ביבי עונה בסבר פנים רצינות ובקול עמוק:
"לא, זו איננה טרגדיה, זה מקרה מצער ".
ילד אחר מרים את היד:
"טרגדיה זה כשאוטובוס עם ילדים עושה תאונה והרבה ילדים מתים ונפצעים".
ביבי עונה גם הפעם בקול עמוק:
"לא, גם זו איננה טרגדיה, זו אבידה גדולה ".
"אולי בכל זאת יש כאן ילד שיכול לספר לי מה זו טרגדיה ?"
יוסי השובב שתמיד עושה שטויות מרים את היד, וביבי נותן לו את רשות הדיבור לפני שהמורה מספיקה לחסום אותו.
"טרגדיה זה כשראש הממשלה ועוד כמה שרים מהממשלה טסים במטוס ופתאום יש תקלה והמטוס נופל ומתרסק וכולם מתים," אומר יוסי.
" יפה מאוד, " עונה ביבי, "זו אכן טרגדיה," ומוסיף, "הסבר בבקשה לכיתה למה זו טרגדיה?"
ויוסי עונה ואומר:
"טוב ... זה לא מקרה מצער וגם לא אבידה גדולה ".
בול
אהוד אומרט הזמין בולי דואר עם דמותו בכדי להדגיש את פועלו במשך הזמן בו כיהן כראש ממשלה ולזכות ביוקרה מהציבור.
הבולים הונפקו בכמות של מיליון יחידות ותוך ימים ספורים כולם נמכרו.
אולמרט היה מבסוט עד השמיים.
אחרי מספר ימים החלו להגיע תלונות - הבולים נופלים,אינם נדבקים על המעטפה.
מיד הוקמה ועדת חקירה שתבדוק את העניין.
בתום שבוע של חקירות,דיונים וסקרים הגישה הועדה את תוצאותיה לכנסת:
הבולים בסדר גמור,תקניים לחלוטין.
הבעיה נובעת מכך שהציבור יורק בצד הלא נכון...
יום שלישי
עניין של סטטיסטיקה
ראש הממשלה יחד עם כל שריו, מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ.
מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב.
עונה ראש הממשלה, שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת.
לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר.
התשובה, כמובן, "אין תקציב".
לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר.
מתלוננים שם, הן הסוהרים והן האסירים, על תנאים קשים.
מייד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו "תרשום ותדאג להעביר תקציבים".
לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה:
"איך זה, שלמוסדות חינוך אין לך כסף ודווקא לבית סוהר, יש?".
עונה להם ראש הממשלה: "בבי"ס כבר היינו, לאוניברסיטה כנראה כבר לא נלך, אבל לבית סוהר - יש סיכוי סביר שנגיע!"
יום ראשון
איפה יוסי?
"יש לי שלוש שאלות, אדוני ראש הממשלה.
שאלה ראשונה, מדוע קיבלת כסף מהאיש בדרום אפריקה ולא הצהרת על זה לפי החוק?
שאלה שניה, מדוע אנשי הליכוד קנו ומכרו קולות, בניגוד לחוק?
שאלה שלישית, מדוע לא קיימת את הבטחתך לתת לנו שלום ובטחון?"
באותו הרגע מצלצל הפעמון להפסקה וכולם יוצאים.
כאשר חוזרים, שואל שרון: "עוד מישהו רוצה לשאול שאלות?"
קובי מצביע. "אדוני ראש הממשלה, יש לי חמש שאלות.
שאלה ראשונה, מדוע קיבלת כסף מהאיש בדרום אפריקה ולא הצהרת על זה לפי החוק?
שאלה שניה, מדוע אנשי הליכוד קנו ומכרו קולות, בניגוד לחוק?
שאלה שלישית, מדוע לא קיימת את הבטחתך לתת לנו שלום ובטחון?
שאלה רביעית, מדוע הפעמון להפסקה צלצל עשר דקות לפני הזמן?
שאלה חמישית, איפה יוסי?"