- התלהבות
- התפכחות
- בהלה
- חיפוש האשמים
- הענשת החפים מפשע
- שבח ותהילה למי שלא השתתף
יום ראשון
יום חמישי
מנוחת עולמים
שרהל'ה היתה בחורה יהודיה טובה.
היא התחתנה בצעירותה עם אברך, וילדה עשרה ילדים לתפארת.
לפתע חלה בעלה ומת.
שבועיים לאחר מכן, בעודה שרוייה באבלה, נישאה שרה בשנית, חיה חיים טובים והולידה עוד שנים עשר ילדים.
שרה היתה כבר בת 60 כאשר מת בעלה השני.
מעט אחר כך החזירה גם שרה את נשמתה לבורא.
בטקס ההלוויה נשא הרבי את עיניו השמימה ואמר: "לפחות הם סוף סוף יחדיו".
קפץ בנה הבכור של שרה, שישב בשורה הקדמית, ושאל :
"סליחה רבי, האם אתה מתכוון שהיא ואבי יחדיו, או שהיא ואבי החורג יחדיו?"
ענה הרבי : "אני מתכוון לשתי רגליה".
יום ראשון
זיכרון גורלי
אישה:
"נמאס לי! אתה שכחת בכלל שיש לך אישה וילדים!
מתי בפעם האחרונה יצאנו לאיזה מקום?
מתי קנית לי משהו?
מתי שיחקת עם הילדים?
כל יום רק כדורגל וכדורגל!
אני בטוחה שאתה לא זוכרת אפילו את יום הנישואין שלנו!"
"למה את סתם מאשימה?
זה לא היה בדיוק באותו יום שברצלונה זכתה בגביע?"
יום חמישי
משאלות מחושבות
יום אחד ארנב ודוב מצאו ביער בקבוק ובתוכו שד!
אמר להם השד:
"אם תעזרו לי לצאת, אני אתן לכל אחד 3 משאלות!"
הדוב והארנב הוציאו את השד וקיבלו 3 משאלות, כפי שהבטיח.
הדוב התחיל וביקש:
"שכל היער יהיה מלא בדובות יפות!"
השד מילא את בקשתו וכל היער היה מלא בדובות יפות!
הגיע המשאלה של הארנב והוא ביקש:
"שיהיה לי אופנוע!"
השד מילא את בקשתו והוא קיבל אופנוע!
הדוב ביקש עוד פעם:
"שכל היער יהיה מלא בדובות יפות!"
משאלתו של הארנב :
"שיהיה לי קסדה!"
השד מילא את בקשתו והוא קיבל קסדה!
הדוב שוב ביקש:
"שכל היער יהיה מלא בדובות יפות!"
הגיע הבקשה של הארנב אז הארנב ביקש:
"שהדוב יהיה הומו!"
יום שלישי
אוהבת רדיו חזק
איש אחד חוזר לבית שלו ורואה את אשתו ערומה ובין רגליה את השכן שלהם שוכב עם ראשו על שדה.
הוא נהיה עצבני ושואל אותם:
"מה אתם עושים ?"
אז השכן אומר לו :
"אני שומע רדיו דרך השד השמאלי שלה"
אז הבעל ניגש, שם את ראשו גם הוא על השד ואומר לשכן:
"אני לא שומע כלום !"
אז השכן אומר לו :
"נו מה הפלא, אתה לא מחובר..."
יום ראשון
לוטו משמים
יום חמישי
השפן והתזה
יום אחד טייל השועל ביער ופגש שפן היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת.
שאל השועל את השפן: "מה אתה כותב"?
ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל השועל: "מה נושא התזה"?
השיב השפן: "שפנים טורפים שועלים".
פרץ השועל בצחוק פרוע ואמר לשפן: "זוהי תזה שטותית".
אמר השפן לשועל: "בוא, היכנס עימי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר כשתי דקות יצא השפן את המערה, ניגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
לאחר זמן קצר הופיע הזאב ופנה לשפן: "שפן, מה זה אתה כותב"?
ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל הזאב: "מה נושא התזה?"
השיב השפן: "שפנים טורפים זאבים".
הזאב התגלגל מצחוק ואמר לשפן: "התזה שלך מגוחכת".
אמר השפן לזאב: "בוא, היכנס איתי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר מספר דקות יצא השפן את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב, והשפן שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו.
הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לשפן ושאל אותו:
"שפן מה הסיפור שלך"?
ענה לו השפן: "בוא היכנס למערה ותראה".
נכנסו השניים למערה ושם הצביע השפן על אריה ענק שרבץ, עייף אך שבע.
"זה המנחה שלי", אמר השפן והוסיף: "לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המנחה".