יום שני

מבחן קבלה לאוניברסיטה

למכון ויצמן לא נותרו מקומות ולכן על מנת להקשות על המועמדים הרבים , הכין הפרופסור סדרת שאלות.

הראשון שנכנס לחדר נשאל על ידי הפרופסור:

"אתה נוסע באוטובוס וחם לך, מה אתה עושה?"

הנבחן השיב, "פותח את חלון."

הפרופסור חייך ושאל, "מה הזווית של הרוח שנכנסת מהצד הדרום מזרחי של החלון?"

הנבחן, "לא יודע."

"נכשלת", אמר הפרופסור, "הבא בתור."

הנבחן יוצא ומספר לכולם על "תרגיל" החלון.

נכנס השני והפרופסור שואל אותו:

"אתה נוסע באוטובוס וחם לך, מה אתה עושה?"

הנבחן השיב, "פותח את חלון."

הפרופסור חייך ושאל, "במהירות של 70 קמ"ש, עם הרוח הנכנס מהחלון, כמה בלונים של 4 ממ"ק כל אחד אפשר למלא אחרי נסיעה של חצי שעה?"

הנבחן, "לא יודע."

"נכשלת", אמר הפרופסור, "הבא בתור."

הנבחן יוצא ומספר לכולם על "תרגיל" החלון.

כך נכנסו עוד נבחנים בזה אחר זה- ונכשלו אחד אחרי השני.

אחד שיצא מהחדר ואמר לבלונדינית שבחוץ שעמדה להכנס ולהבחן, שתזהר "משאלת החלון הפתוח"

הבחורה הבלונדינית נכנסה לראיון והפרופסור שאל שוב,

"את נוסעת באוטובוס וחם לך, מה את עושה?"

"מורידה חולצה", השיבה הבלונדינית.

הפרופסור ניסה להקשות, "עדיין חם לך, מה תעשי?"

"מורידה מכנסיים", השיבה הבלונדינית.

"עדיין חם לך", אמר הפרופסור.

"מורידה חזייה ותחתונים", אמרה הבלונדינית.

הפרופסור המופתע שואל אותה, "תגידי, מה את לא מפחדת שיעשו לך משהו?"

"פרופסור", היא אמרה, "מצידי שכל האוטובוס יזיין אותי, אני את החלון – לא פותחת."